נעים להכיר, אני רונית.

קודם כול, אני אמא לשתי בנות בוגרות.

וכשהן הגיעו לגיל ההתבגרות,

מצאתי את עצמי בדיוק במקום שאולי גם את מכירה.

ריבים, תסכול והתחושה שאני כבר לא מצליחה להגיע אליהן באמת.

אני שרק רציתי לעזור, לכוון ולהגן,

מצאתי את עצמי או נלחמת, או מתרחקת.

והכי כואב?

שהקשר בינינו הלך והתרחק.

באותן שנים עבדתי כמנהלת צוותי פיתוח,

ושם התחילה להתחדד אצלי הבנה ששינתה את הבית שלי.

הבנתי שאנשים לא משתפים פעולה לאורך זמן

כשהם מרגישים שמפעילים עליהם כוח.

אפשר אולי להשיג שקט רגעי,

אבל לא קשר, לא אמון ולא השפעה אמיתית.

ופתאום הבנתי שזה נכון גם מול מתבגרים.

כשהתחלתי להסתכל אחרת

על מה שקורה בתוך השיחות,

ולהגיב ממקום פחות אוטומטי,

משהו בינינו התחיל להשתנות.

ומשם נולדה גם ההבנה שמלווה אותי:

כל מתבגר רוצה להיות טוב, אם הוא יכול.

והיום,

אני אוהבת לחשוב על עצמי כעל מתורגמנית של גיל ההתבגרות.

אני עוזרת לאמהות למתבגרים להבין מה באמת קורה מתחת להתנהגות,

כדי שיוכלו לחזור להרגיש שיש להן מקום, השפעה ודרך אחרת להוביל את השיחות בבית.